Modern-Hebreeuwse poëzie

ביום אני גורף •את גללי תבל מתחת רגל הפרה בדיר;

־ ־ ־ V V ־ TT

או לש אני בטיט לבדק הכירים׳ מאיץ בפיר ומזדו־ז בניר.

צניע גורלי ורל בעולמף גורל חוטבי־עצים ושואבי־מים. בז־בלי־שם אני׳ אחד מבני גבעון: עבדי־תמיר במקדשף בירושלים.

־ : ־־ X    : ־ : T ־. י ־    T T'

ובבוא השמש-אנכי נוטל ידי׳

־ T    ’ T V V־־

רוחץ גופי ומלבישו כתנות לבנה. אני יושב כאח לבני־היהנים — ומשלחן־הלחם אקבל מנה.

אני יושב כאחד לוי בין לויים/ נושאים רף בקדש זמר־ההלה. אדני! איוז־ףעל־טוב תבל המניובב׳ על פת־הלח□ ורגש ההפלה.

לוי נן־אמתי

64