.1
כאו־חת גמלים מיניקות ודבשותיהן בשמים -הבריך אלהים את הרי הגלבע ושדמות יזרעאל כנכריות רכות אל פטמות שדן צמרו.
זב׳ זב חלב הנחלים/ עובר על גדותיה
t I * •* T T י •• : T
והאדמה — (הה, סוסה שחורה/ הרה!) —
:T:־TT T : T T TT
הנה תפשט צוארה, נחיריה הרחיב/ הנשף — כי הריחה מים.
*• ״ T T ־
מים! מים!
• T * T
הה, חלב הקדש משדיך/ אליהים! אך הנה מלאו• גם עטיני חלב —
־ י ־ ״ T : ־ :־ ־ ־״ T T
עטיני אדם!
:־ ־ ־־ TT
ובשרי - שד שיופע כליו - יגבה מני ארץ. הה׳ שדמות יזרעאל הרגוביות!
T ־: *::T V
ינקנה ■' מצינה!
: ־: T V : T
באנה/ בכריות! סוסים! אדם! אליהים!
• V: TT T : T
ואיניקכם — כי לים פטמות שדי.
TT V T
אברהב שלונסקי
54