ידעתי׳ את לעולם לא תהיי אשתי הצעירה׳ אם ילדי וטהר־ לא את תחכי עטופת לבנים לי על מע קה מעוני בדממת ערכי הקיץ עם שחוק שלומך ורך אצבעותיך׳ ולא במחבא חיקך ינוח ראשי כי ייעף מחלום ונדד.
אכן שמח הלב כה לקראתך ויברך את בואך/ וכל חזיון ליליות והוד ;מים אשר מנה לי עוד בארץ אלהים׳ רק לך הם נתונים; ואם אחרו פעמי האשך וצל־1 ימים יכביד על לבכי׳
: ״ T ־ ־ : * ־ : T •
לילות רבים יוקד כוכב־הפלא וזדקריו יפל על נתיבי.
: T :▼ ־ ־ : •
;דעתי יום ;בא ופער־אל ;שוב ועקרני מן הקן/ ;עזבתי אהלך הטיוב׳ דין נעוריך הטובים אפקיר בעוד הומה־שוקקה כיופך׳ בעוד גנך ך־ק ללבלב החל׳ — אך עיור לאך־צות ניוד אשא עמי