104 יהודה הלו,
גנון והציל פסוח והמליט:
• I • I - T ••11»
מחיה
מ מתן למשסה:עקב בקצוי תבל
נעזב כאני בלב־ים מבלי חבל
ו • - • t * ז זז • ן tv»«
ספדנו בגלותנו חפוי לאע ואבל
- * I 1־ - T I , - T
:20 על־נהרות בבל
r - •ד ד
על נהרות בבל עינינו בדמעות כלינו
פקמוף אהליבה ואהלה על־לב העלינו
צלצלי־שמע החרמנו וכנתתינו תלינו
•» - I ־ VI Y r - 1 "11•
:שם ישבנו גמ־בכינו
־ 1 ־ « • T »
25 לןךאנו לנהי עד אין לנו בבנות.יענה דמיון
רבו אנחיתינו על־ע1רפת מקדע עליון
II* -11• ־1״ ־ 1 ״ ־
שברנו גדל וכמעט היינו לכליון
I *•I •* -ו•! -T -1.
:בזכרנו את־ציון
I • » - I T 1
כרוג
תשכח,ימיננו אם־נשכחך ןרועלים
30 ימי הו״דך וקץ ךחדך הוחלנו משמןם
התנפלנו לפני־אל ועפעפינו יזלרמים
• 1 ־ ־ 1 •ו- ״ ן ■ 1 ־ ־ •ו ז •
יחינו מימים:
ו - ־ • « •