יהודה הלוי 130
24
הפרידה
1—— —1—— — ■----
מה־לך צביה תמנעי ציריך
11• • - •1• T • ו I » ״
מדוד צלעיו מלאו ציריך
I • » • I IT T T I י
לא תךעי כי־אין לדוד־ך מזמן
בלתי שמע קול שלמותיך
I • T ו I • ו • ו
אם הפרידה על־שנינו נגזרה
־ 1- •ווי »•i- •
עמדי מעט עד־אחזה פניך
ז וזי1 v1 ״ו״ ו- - ז
לא אדעה אם בין צלעי נעצר
- viy •T1I- ״ Tlr־
לבי ואם :לך למס^זך
חי אהבה זכרי ןמי חשקך כמו
אז5ר אני לילות תשוקותיך
כאשר דמותך בחלומי יעב!ר
ו -ו ־1- • -ד t ־ ו
כן אעברה־נא בחלמותןך
ביני ובינך;ם ךמעות יהמו
גליו ולא־אוכל עב!ר אליך
ו - ז- ־ ז •1 T -
אך לו פעמיך לעברו קרבו
I I IT I T I !•־Tl l~